חוסן וגמישות – ה”אקס פקטור” של השיקום

שיקום נוירולוגי

הגמישות היא הדבר הכי חשוב שקיבלתי בטיפול והיא זאת שמאפשרת לי להסתגל לשינוי ולתכנן את הכי טוב בשבילי”.

דורית (שם בדוי). בגיל 36, עם 4 ילדים (בגילאי 3-11) התהפכו לה החיים. הסופר וומן שניהלה סדר יום עמוס, גדוש ומאורגן שכלל מקצוע ריווחי, קריירה מצליחה (מהאלה שכל המשרד סומך עליהן שידאגו שהכול יתקתק), באמצע שיפוצים של הבית, טיפול בילדים, הסעות לחוגים, חוג ריקודי עם – באמצע כל אלה הגיע השבץ המוחי.

בבית החולים, תוך ימים ספורים, חזר התפקוד ליד ימין, הדיבור השתפר וכבר החלה ללכת – היה נדמה שאוטוטו הכול חוזר לקדמותו ואירוע סיוטי חולף נותר בעבר. הנוירולוג בבית החולים היה מרוצה מהשיפור במצבה ואפילו לא המליץ על שיקום.

רק כשחזרה הביתה החלה לגלות את הקשיים. איך לעמוד על הברכיים או להתכופף ולרחוץ את הבן הקטן באמבטיה כששיווי המשקל לא משהו ורגל ימין מתקפלת לה? איך מהר מהר לעשות צמה לבת שלה בבוקר לפני בית הספר כשהאצבעות לא לגמרי נשמעות לה? איך להמשיך לנהל בית וגם לחזור לעבודה התובענית שלה כשהחשיבה והזיכרון לא חדים ומהירים כמו קודם ויש איזו מן עייפות כללית שהשתלטה עליה?

דורית (יש לציין שלא בקלות), התמסרה בסופו של דבר לתהליך השיקום כי היא לא אחת שמוותרת. כדי לחזור לתפקוד ברמה גבוהה ולא מתפשרת (כמו קודם), הייתי צריכה לייצר נוסחה מנצחת המשלבת כלים שיקומיים שונים עבור דורית. הטיפול הנוירוקוגניטיבי אקזקוטיבי יחד עם הנוירויוגה עשו את העבודה ותוך חודשים בודדים כבר אפשר היה ליהנות מהתוצאות הפיזיות, הקוגניטיביות והמנטליות של הטיפול. החוסן של דורית התפתח כך שהיא סומכת על עצמה ועל היכולת שלה להשיג כל מטרה שתציב לעצמה – כל עוד תשמור על הגמישות הנחוצה.

דורית נמנית על הצד הטוב של הסטטיסטיקה: גם אם יגידו לכם ש”יצאתם מזה בזול” פחות מ 70% חוזרים לעבודה אחרי אירוע מוחי ודורית אחת מהם. לריקודי העם לא חזרה (בעיקר כי גילתה את היוגה) והילדים גדלים והופכים עצמאיים (כמו אצל כולנו לשמחתנו).

אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, אם יקרים לכם אולי מתמודדים עם קושי דומה אחרי אירוע מוחי או פגיעת ראש – מוזמנים ליצור קשר. הכול מתחיל משיחת טלפון – כמה פשוט!

קרן 050-2113785

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email
Share on print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *